**מבט מנקודת מבטה של אלונה** האוטובוס נעצר ביעד שלנו. לכל שורה מאיתנו הייתה הזדמנות לרדת מהאוטובוס. הגיע תורי, כשכריסטן ומיס ג'נינגס היו הראשונות לרדת. ירדתי במדרגות אחרי קריס, וכשרציתי להניח רגל על אדמת החצץ, נדחפתי בכל הכוח, כמעט מעדתי ארצה, אבל למרבה המזל הושטתי יד לטריסטן, שעמד מחוץ לכניסה לאוטובוס, והוא תפס אותי. "תיזהר!" הוא נבח על מישהו. "סליחה, לא התכוונתי," גרייס, זאת שאמרה שטריסטן חתיך מ