מנקודת מבטו של טריסטן חזרתי לחדר השינה שלי, מוחי סוער ממחשבות. נוכחותה של אלונה במטבח הציתה סערה של רגשות, כמיהה בלתי פוסקת שהייתי נחוש לדכא. היא הייתה צעירה מאוד, החברה הכי טובה של בתי, והילדה של בת הסוד הכי קרובה שלי. לטפח משאלות כאלה היה משחק מסוכן שלא יכולתי להרשות לעצמי לשחק. מגי, האישה שליוותה אותי הביתה, הייתה סבלנית מספיק. היא שכבה על המיטה, רגליה משוכלות בחושניות כשהיא בוהה בי בעיניים לוה