**מנקודת מבטה של אלונה** אחרי סוף השבוע הזה, שכלל עוד קצת בכי ושהות במיטה, אבי עודד אותי שוב לקום, ללכת לבית הספר וליהנות בסוכנות דקוטה. הכאב לב הזה, שנראה כאילו הוא לא רוצה לעזוב, דוחף אותי לכיוון שאבי עודד אותי ללכת אליו. הוא צדק... אל תתני לטריסטן להפיל אותך, הוא לא שווה את זה, ותראי לו מה הוא הפסיד. אל תתני לגבר לעצור אותך מלהגשים את החלומות שלך. עכשיו אני מוצאת את עצמי בבית הספר, עוטה על עצמי