מבט מנקודת מבטה של אלונה אוויר הלילה היה קריר ורענן כשקריסלין ואני ישבנו על מדרגות ביתה, בוהות בשמי הכוכבים שנמתח בלי סוף מעלינו. העולם סביבנו היה שקט, מלבד רשרוש עלים מדי פעם וציוץ צרצרים מרחוק. זה היה הרקע המושלם לסוג השיחות שיכולות להיות רק לחברות הכי טובות. קריסלין פנתה אלי, עיניה משקפות את הכוכבים המרוחקים. "את יודעת, לפעמים אני מרגישה שאנחנו רק נקודות זעירות בתמונה הגדולה, כמו הכוכבים האלה ש