**מנקודת מבטו של טריסטן** לא רציתי לעזוב את אלונה, היא עדיין לא רצתה שום קשר איתי אחרי כל מה שאמרתי. אני לא יודע מה עוד לעשות כדי לזכות בה מחדש וברור שיש כאב שהיא נושאת, משהו שהיא לא מצליחה להתגבר עליו, אם כי אני חש שזה כאב עמוק יותר. וזה הכל בגללי. הכל בגלל כריס והמילים המזדיינות שלה. כמה שרציתי להגיד ולהבטיח שהיא תחזור הביתה בשלום, הייתי צריך לתת לה את המרחב הזה. בינתיים, יש לי את אוסטין להתמודד