מנקודת המבט של טריסטן אני נשאר ליד דלת ההזזה. דייוויד היה במטבח, שהיה מרווח. עדיין יכולתי לשמוע את אלונה וספוקי צוחקים, ועשיתי כמיטב יכולתי לא להסתכל לכיוונם כשדייוויד הסתובב להסתכל עליי. הוא עמד מאחורי דלפק המטבח. לא ידעתי מה לומר כי אני כאן בשביל אלונה, ועכשיו אני לא יכול לעשות כלום. אני בקושי מנסה להיות רגוע. "אתה בסדר?" שאל דייוויד, והסתכל עליי בדאגה. "כן, אני בסדר." עניתי, ולפני שאני יודע את