**מנקודת מבטו של טריסטן** נשאתי את אלונה לחדר השינה שלה. לא היה אף אחד אחר בבית שלה. הנחתי אותה בעדינות על המיטה, הסרתי את השמיכה ואת העקבים שלה, והשלכתי אותם הצידה על הרצפה. אני לא מאמין שזה מה שהיא נזקקת לו. היא יודעת טוב יותר מזה. ישבתי בטרקלין שלי, עסוק במחשב הנייד כשארק התקשר אלי כדי שאבוא לקחת אותן, וסיפר לי על אלונה. לא היה לי אכפת שמגי נשארה מאחור, מיהרתי לבוא לקחת אותן. כשראיתי את אלונה מ