**נקודת מבטה של אלונה** התכוננתי לצילומים בסטודיו. לא ראיתי את טריסטן מאז שעזב את הבית שלי אתמול ושברתי את הצמידים האלה, החרוזים היו מפוזרים בכל מקום על הרצפה. לא היה לי אכפת מזה. הסתכלתי על עצמי במראה בחדר ההלבשה שלי. הייתה לי חצאית ארוכה בצבע שמפניה עם חריץ ארוך בצד, שחשף את הרגל שלי עם החלק העליון כולו מנצנץ, והבטן השטוחה שלי הייתה חשופה. תזכורת לחיים שבקושי גדלו בתוכי. שאפתי אוויר, דברים קורים