דומיניק ברגע שבישרתי לכרמלה את החדשות, היא משכה את ידה ממני ופניה התעוותו בהבעה מכוערת של זלזול. "שמעתי נכון?" היא שאלה. "אתה לא רציני עם מה שאמרת לי עכשיו." "תירגעי ותקשיבי ל-" "אל תגיד לי להירגע! אתה ברצינות הולך לזיין אותה? ומה יהיה עלינו?" "את מפרשת את זה לא נכון. אני עושה את זה רק למען החברה. לרגע ההוא לא תהיה שום משמעות." אפילו כשהבטחתי לה את כל זה, חלק ממני לא נשמע משוכנע במילים שיצאו לי מה