**ונסה**
ברגע שדלתות המעלית נפתחות, אני יוצאת ראשונה, מניחה יד על החזה כדי להסדיר את נשימתי בעודי עושה את דרכי במסדרון, עד שהוא פונה אליי.
"ולאן את חושבת שאת הולכת? זו הדרך הלא נכונה."
אני עוצרת במקום, מסתובבת בראש מורכן וחוזרת אליו.
"לא ידעתי את זה," אני אומרת לו.
"אז למה הובלת את הדרך?"
"אני לא יודעת." אני מושכת בכתפיי, עדיין שומרת על ראש מורכן.
הוא מניד בראשו וצוחק צחוק חרישי, ומוביל אותי לכיוו
















