דומיניק עוד לפני שאני מספיק לרדת מהלימוזינה, כרמלה מסתערת על החלון שלי באגרופים קפוצים. אני מגייס את כל כוחותיי כדי להישאר רגוע. אני בדרך לראות את הילדים, ואין לי שום צורך שמישהו יהרוס לי את מצב הרוח. כשאני יוצא וסוגר את הדלת, אני מציץ פנימה כדי לדבר עם ונסה. "תישארי פה ותשמרי על הפה שלך סגור." היא מהנהנת באדישות ומורידה את מבטה אל הטלפון שלה. "אתה צוחק עליי? גם כשאני ממש מולך, אתה עדיין מתעלם ממנ