ונסה מכל הדברים שחמי יכול היה לומר ליד שולחן ארוחת הערב הזה, לא ציפיתי שיעלה את נושא נכדיו, ועכשיו דומיניק בדיוק נחנק מהמשקה שלו לידי. במהירות, אני לוקחת ממנו את הכוס כשהוא משתעל ומשפשפת את חזהו. אני לא יודעת אם זה יעזור או לא, אבל אני באמת מודאגת. "אני בסדר," הוא אומר לי, ومניח בעדינות את ידו על שלי. "אתה בטוח?" קולי ספוג דאגה. הוא מחייך אליי ומשתעל שוב. "אל תדאגי. זה פשוט תפס אותי לא מוכן." זה ר