ונסה מיד אחרי שסטרתי לכרמלה, כף היד שלי צורבת, אבל כרגע, פשוט לא אכפת לי. עיניי יוקדות מכעס ונעוצות בה, בעוד היא נוגעת בלחי שלה ופניה מופנות הצידה. ברגע הזה, אין בי שום חרטה. תוך שניות ספורות, דומיניק נדחף בינינו אבל פונה אליי, מהדק את לסתותיו בחוזקה כשהוא מביט בי מלמעלה. אני אפילו לא רוצה להביט בו אחרי שנתן לה להרחיק לכת כל כך עם זה, כשיכל לומר משהו קודם. בעודי מנסה להסדיר את נשימותיי הכבדות והמה