ונסה נבוכה מעצם נוכחותו, אני מרימה קלות את גבותיי. בניגוד אליי, מבטו ריק כשהוא יוצא מהמעלית. "אני רואה שסוף סוף התעוררת," הוא אומר. "חשבתי שכבר לא תצאי מהמיטה." אני מזהה נימה של לעג בקולו. "למה שאהיה כל היום במיטה?" אני משלבת את זרועותיי, מנסה להעמיד פנים שאין לי שמץ של מושג מה קרה אתמול בלילה. אבל אני עדיין מרגישה קצת אי-נוחות. "בהתחשב בערב שעבר עלייך אתמול ובכמה שהיית שיכורה, זה אפשרי." "אני לא