דומיניק
אחרי השאלה של ונסה, מייד הרגשתי כמו אידיוט ששאלתי דבר כזה, אז הסתכלתי הצידה וכחכחתי בגרוני. "אם את לא רוצה לספר לי, פשוט לכי."
היא נאנחה, חזרה אליי והתיישבה על הספה שמולי. היא הניחה את התיק שלה על המושב השני, נשענה לאחור, ואז שילבה את רגליה ונגעה בצדי צווארה למשך כמה שניות בעיניים עצומות. אני לא יודע למה היא עשתה את זה, אבל זה הזכיר לי את אתמול ואת כל מה שקרה כשעמדנו מול המראה ההיא, כולל ה
















