דומיניק הדבר האחרון שהייתי מצפה לו הוא לראות את ונסה באה אליי לבושה כך, וזה גורם לי להדק את אחיזתי בידית הדלת. היא לובשת את כותונת הלילה המשיית שאמי נתנה לה. למרות שאני לא יכול לראות מה יש מתחת בגלל החלוק, אני כבר יודע, והמחשבה על כך לבדה גורמת לי לבלוע רוק בכבדות. אפילו הדימוי שלה בשמלה האדומה הקצרה ההיא מאותו לילה עולה בראשי, ועכשיו אני לא מצליח להוציא אותו מהראש. "היי," היא אומרת, ומעבירה אצבעו