דומיניק לשמע אזכורה של ונסה כמי שהייתה מעורבת בתאונה נוראה, אני מזנק על רגליי, והכיסא חורק כשאני דוחף אותו הרחק מהשולחן. פרנק קם מיד גם הוא, תוהה מה קורה איתי. ככל שאני מקבל יותר פרטים, נדמה שבכל שנייה שחולפת, הלב שלי דופק אפילו יותר מהר. "איפה היא נמצאת עכשיו?" אני שואל את האישה מעברו השני של הקו. מסתבר שוונסה לא רחוקה מדי. בית החולים שאליו היא פונתה נמצא במרחק של חמש דקות בלבד מכאן. הדבר היחיד ש