היה זה מוקדם בבוקר ואדי התעוררה מצלצול הטלפון. אדי הרימה את הטלפון בבלבול וראתה את השם רודה הייז עליו. "אדי, את זוכרת את האודישן לבניין הסרטים בתשע בבוקר?" רודה הייתה העוזרת שלה ועבדה איתה כבר שנתיים. אדי תמיד הולכת לאודישנים שלה לבד, אז היא לא רצתה שרודה תבוא איתה. היא הרשתה לה לבוא איתה רק כשהיה לה עבודה בשבילה. אדי התעוררה והתיישבה מהמיטה ואמרה בнервозност. "לא, אני כבר ערה." ואז היא הסתכלה על