*טסה* סוף סוף, הפגישה הסתיימה. דלת אולם הכנסים נפתחה ואנשים החלו לצאת. דקלן יצא והשתדלתי לקרוא את הבעת פניו. לדעת אם הפגישה התנהלה לטובת החברה. אבל הייתה לו הבעה קשה מאוד על פניו. לבי נפל. זה יכול היה רק ​​לומר שהפרויקט לא התקבל. "מר הדסון?" התחלתי, בשקט. "בואי נלך." הוא פלט והחל להתרחק. הלכתי בעקבותיו, תוך כדי מחשבה על איך ייראו חיי מעכשיו. אני בהחלט הולכת להיות מפוטרת. אצטרך להתחיל לחפש עבודה שו