*טסה*
בערך בשעה 21:30 בערב, נכנסתי הביתה.
"אוי ואבוי! גברת האדסון, איפה היית? דאגתי לך כל כך. התקשרתי אליך בלי סוף אבל לא ענית."
"אני מצטערת על כך... ביקרתי חברה שלי. לא שמתי לב שהטלפון שלי היה על שקט." התחלתי לעלות במדרגות, אבל עצרתי כששמעה אותי אומרת;
"אה, מר האדסון התקשר."
פניתי אליה. "מה הוא אמר?"
"הוא שאל לאן הלכת. והוא גם אמר לי לשמור עליך היטב."
לעגתי.
האם הוא ביקש מחימנה לשמור עלי אחרי שהמ
















