"אתה יכול לקרוא לי בשמי," אמרתי בנימוס. בראד חייך חיוך רחב. "את עכשיו גברת הדסון. ובחרתי לקרוא לך ככה." החזה שלי התכווץ. אבל זה לא מרגיש כאילו אני נשואה. בראד הוביל אותי לחדר פרטי. נכנסתי וראיתי כל מיני מעדנים על השולחן. ואז הרמתי את מבטי וראיתי את האחוריים הרחבים של דקלן... הוא עמד מול החלון. הוא הסתובב וכיבה את הסיגריה שהייתה בידו במאפרה. "שבי... בואי נאכל," הוא התחיל וישב. התיישבתי במבוכה, וכשה