*טסה* בהיתי ברצפה ולא יכולתי להסתכל עליו. אני באמת צריכה ללמוד לשלוט בלשון שלי אם אני לא רוצה לאבד את העבודה הזאת. חיכיתי שהוא ידבר אבל הוא לא דיבר... השתיקה גרמה לי להיות יותר לא נוח. הסתכלתי לאט למעלה והעיניים שלנו נפגשו. הוא בהה בי אבל לא הצלחתי לקרוא את הבעת הפנים שלו. אז ראיתי שדקלן הוציא את הארנק שלו והוציא ממנו כמה שטרות. הוא הניח את הכסף על השולחן. "מיס בקט, באמת חשבתי שלא אראה אותך שוב ובכנות לא רציתי. אבל עכשיו כשכן... אני חושב שאני צריך להבהיר לך שמלבד היותי מנכ"ל, אין לי עבודות צדדיות אחרות אז קחי את ה-200 דולר שלך בחזרה." בלעתי את הרוק. אני לא מאמינה שהוא קרא לי למשרד שלו כדי להבהיר שהוא לא זונה. "אני מבינה," אמרתי בחיוך לא מזיק. נשפתי אוויר, בהקלה עצומה. אז אנחנו פשוט צריכים לשים את העבר מאחורינו. הלילה הזה לא קרה ואנחנו יכולים... לפני שהספקתי לסיים את המחשבות שלי... ראיתי אותו זורק שטר של מאה דולר על השולחן. בהיתי בו, מבולבלת. "המאה דולר האלה הם הפרס שלך על אתמול בלילה. זה לא היה טוב במיוחד, את מבינה. זה שווה רק את זה," הוא פלט, בסרקסטיות. נשכתי את השפה התחתונה שלי בכעס. אני שווה רק 100 דולר?! כל כך משפיל. אגרפתי את אגרופיי וניסיתי לשלוט במזג שלי. הזכרתי לעצמי כמה אני צריכה את העבודה הזאת. אז אני מאלצת חיוך לצאת ממני ואספתי את ה-300 דולר. "אם זה הכל, אדוני, אני רוצה לחזור לעבודה." עם זה, עזבתי את המשרד שלו. ********* ברגע שחזרתי לשולחן שלי, אודרי באה. "נו, בחורה... למה הוא קרא לך? מה הוא אמר? תספרי לי הכל," היא שאלה כמעט באותו זמן. אנחתי ועניתי; "כדי להגיד לי שהוא לא זונה." "ו?" היא חקרה. מצמצתי... אין מצב שאני יכולה להגיד לה שהוא הפך אותי לזונה במקום. היא הייתה צוחקת עליי. אז משכתי בכתפי. "מה? את לא יכולה ברצינות להתכוון שזה כל מה שדיברתם עליו." "זה הכל. למה ציפית?" שאלתי. אודרי צחקקה. "חשבתי, את יודעת... טוב, אולי הוא התאהב בך אתמול בלילה ואתם בהתחלה של מערכת יחסים יפה ורומנטית." מיד הצטמררתי. "תוציאי את הרעיון הזה מהראש שלך. אני לא מעוניינת." היא צחקה. "את צוחקת, נכון? את יודעת כמה נשים היו הורגות כדי לבלות לילה עם גבר כזה? כל העובדות כאן מתלהבות ממנו." היא הוציאה את הטלפון הסלולרי שלה והראתה לי את התמונה של דקלן שפורסמה על ידי כמה עובדות בחברה. גלגלתי את העיניים. "נו באמת." "בכנות... תגידי לי... איך זה הרגיש לקיים איתו יחסי מין?" איך זה הרגיש? אני אפילו לא יודעת כי אני אפילו לא זוכרת את זה בבירור. אני כן יודעת שהייתי מאוד רגישה הבוקר. אני יכולה לזכור הצצות שלו דוחף פנימה והחוצה ממני. אה... אני לעולם לא אשתכר שוב. כדי לשמור על כבודי, עניתי. "זה לא היה כל כך מרשים. אם את רוצה נואשות לדעת איך זה הרגיש... את יכולה לנסות לישון איתו אם את רוצה." "הלוואי שיכולתי," היא נאנחה וחזרה לשולחן שלה. בתוכי... הלוואי שיכולתי לזכור הכל על אתמול בלילה... כל פרט קטן. אני מתכוונת... אם להיות כנה... הגבר הזה חתיך... כל כך נראה טוב... הוא אולי ממש טוב עם האיבר שלו... האם הוא עשה לי את זה כל כך טוב אז? זה כל כך חבל שלא תהיה לי הזדמנות להכיר את זה. הוא הבוס שלי עכשיו. ואני לא אחצה את הקו אז לעולם לא יוכל להיות קשר בינינו. הטלפון שלי צלצל, והפריע למחשבות שלי. זאת הייתה אמא שלי... אני די בטוחה שהיא הולכת להפציר בי יותר להשתתף במסיבה של הדוד וילסון הערב. כיסיתי את הפנים שלי בידיים שלי, מנסה להכין את עצמי לערב כי זה הולך להיות לילה ארוך.