*טסה*
ניסיתי לא להיכנס לפאניקה.
התגברתי עליו כבר.
התגברתי עליו.
אין לי יותר מחשבות עליו.
התגברתי על האיש הזה.
נשמתי נשימה עמוקה וחייכתי בכוח.
"מר הדסון, עבר זמן מה," התחלתי.
נראה היה שהוא לא מושפע כלל מהנוכחות שלי.
"כן... יותר מחצי שנה אני מניח," הוא ענה באדישות.
לא רציתי להישאר כאן כדי לדבר איתו יותר, אז הנחתי את כוס הקפה על השולחן.
"הבוס שלי יגיע בקרוב, קח קצת קפה." עם זה הסתובבתי כדי לעזוב...
א
















