הסיור של מריסול הרגיש יותר כמו צעדה שמורה מאשר חקירה. כל כך הרבה עיניים היו עליה, שהיא אפילו לא יכלה להירגע מספיק כדי באמת לקלוט משהו. חברי הלהקה שגררו רגליים מאחוריה במרחק בטוח שמרו על שקט מחניק, עיניהם נמנעו משלה כשהם נעו במרחבים המצומצמים של בית הלהקה.
"אממ... אז, אתה יכול לספר לי עוד על ההיסטוריה של רדווד?" מריסול סוף סוף דיברה, בניסיון לשבור את השקט המביך שאפף אותם, ובמילותיה חל שינוי שלא נית
















