יהושע הביט בשֶרמֵיין מבט ארוך ומשמעותי, אם כי הוא נעלם כמעט מיד.
הם עמדו להיות בעל ואישה בשם בלבד, ולא יותר מכך. מבחינתו, שרמיין לא היוותה שום איום, ולכן לא הייתה לו סיבה לחפור עמוק יותר בעברה.
קולה של שרמיין היה מתוק, והיא חייכה בקסם תמים, "מר אוון יורק, האם אני באמת כל כך טובה?"
"את כן," השיב אוון בלי היסוס. "את מצוינת בדיוק כמו אחיך."
שרמיין הייתה בגיל שבו היא הייתה צריכה לפרוח, אך בגלל אותן אר
















