בחדרו, יהושע היה שרוע כשר סיגריה תלויה בין אצבעותיו, נחילי עשן מתפתלים בעצלתיים סביבו. הוא הטיח את האפר בהיסח דעת, נימוסו הקפדני הרגיל הוחלף ברפיון חושני ונינוח. 'אולי היא בכלל לא תרצה לצאת איתי היום,' חשב, כשהוא מהסס אם להעלות את זה בפני שרמיין. רוי, שלא שמע תשובה מיהושע, הניח שהוא הסכים. "בסדר, אז זה סגור! הערב במועדון הגלקסיה, אני אערוך סעודה מפוארת כדי להתנצל בפני שרמיין כמו שצריך." "אה! אני ח