שֶרְמֵיין לֹא צִפְּתָה שֶׁיְּהוֹשֻׁעַ בֶּאֱמֶת יָכִין לָהּ מַתָּנָה וַאֲפִלּוּ יִשְׁלַח אוֹתָהּ לְבֵית זִ'ין. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁעָלֶיהָ לִשְׁלוֹחַ לוֹ מַתָּנָה בִּתְמוּרָה. אָז הִיא הִסְכִּימָה, חִיּוּךְ קָטָן מָשַׁךְ אֶת שְׂפָתֶיהָ. יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁתָּמִיד הָיָה טַקְטִי, אָמַר, "תִּגְּשִׁי לְטַפֵּל בָּעֲנָיִים שֶׁלָּךְ." "בְּסֵדֶר," עָנְתָה שֶׁרְמֵיין. הַשִּׂיחָה בְּקוֹשִׁי נִמְשְׁכָה שְׁלוֹשִׁ