נקודת מבטו של רג'ינלד הדם שלי רתח כשקלטתי את אותה אשת חברה בצדו השני של החדר. מה לעזאזל היא עושה פה? ציוויתי במפורש על אדם לוודא שהטפילה הזו ובעלה יעזבו את ניו יורק אחרי מסיבת יום ההולדת של סבא. הבעל - איזה מעצב פנים סוג ב' שטרחתי לזכור את שמו - ניגש אלי, צעדיו מהוססים כשהתקרב. "מר ונדרבילט, עבר זמן..." לא טרחתי להגיב, רק סרקתי אותו במבט קר לפני שהסטתי את מבטי. מבטי נדד על פני החדר, ונחת על אלנה.