אנה ליזה בהתה בזכריה, צופה בו מנהל מונולוג כאילו הבין הכל. זה היה כמעט מגוחך.
מה היא עשתה שגרם לו להיות כל כך בטוח בעצמו? עד כמה היא השפילה את עצמה, כמה חזק היא נצמדה אליו בעבר, כדי שזכריה יאמין שהיא לעולם לא תוכל לעזוב אותו?
גברים בוגדים כולם אותו הדבר - יהירים, הוזים, משוכנעים שהעולם סובב סביבם. זכריה לא היה יוצא דופן.
לאנה ליזה לא היה יותר חשק להתווכח איתו. היא הייתה מותשת מעבר ליכולת. הראש שלה
















