עד שזכריה קיבל את הטלפון ומיהר לבית החולים, מלודי ולנורה כבר נתפרו וקיבלו זריקות נגד כלבת.
ברגע שהאם והבת ראו אותו נכנס, הן התמוטטו אחת בזרועות השנייה בבכי. "זכריה, תראה מה אשתך עשתה! היא לגמרי יצאה משליטה!"
"עבדתי קשה כדי לגדל אותך ואת אחותך. אף פעם לא ביקשתי הרבה בתמורה, אפילו לא שתהיו אסירי תודה, אבל קצת כבוד לא יהרוג אתכם! הלב שלי שבור. אני לא יכולה להישאר פה יותר - אני חוזרת הביתה!"
לנורה נאח
















