האיש לבש חליפה בתפירה אישית, עורו היה בהיר ומעודן, ומשקפיים עדינות במסגרת זהב ניצבו על אפו. היה לו מראה מלוטש של ג'נטלמן, אך היה ניצוץ של קסם שובב מתחת לפני השטח – זאב בעור של מלומד. כמי שאוהב רכילות מושבע, הוא הניח מיד את הכוס שלו ונשען ללא בושה על המחיצה הדקורטיבית כדי להאזין בסתר. לא רק שהוא לא הוטרד כלל מחוסר הנימוס שבדבר, אלא הוא אפילו צמצם את עיניו וסימן "ששש" לאיש שישב מולו, שנותר דומם ולא