"גברת קלוד? מה את עושה כאן?" אנה-ליזה קפאה כשראתה את ציון. היא חייכה בכוח ושיחקה אותה כאילו הכל רגיל. "א-איזו צירוף מקרים, מר הרלון! אני גרה כאן." ציון נראה מופתע עוד יותר. "איזה עולם קטן! מר פולבאסטר גר למעלה. בואי, גברת קלוד." כשדלתות המעלית החלו להיסגר, הוא החזיק אותן פתוחות באדיבות בשבילה. אולם, לאנה-ליזה לא היו תוכניות לעשות זאת. היא נופפה בידה במהירות. "למעשה, אני יורדת. אחכה למעלית האחרת."