"קחי את הזמן. מה בדיוק קרה?" "אני… אני נתקלתי בזירת ירי… שני אנשים פשוט קרסו ממש מולי. דם היה בכל מקום, ואני… אני…" "לא העזתי להתקשר הביתה, פחדתי שההורים והאחים שלי יכנסו לפאניקה. אני מבוהלת, זכריה. בכל פעם שאני עוצמת את העיניים, אני רואה אותם שוב. אתה י-יכול לבוא ולהישאר איתי?" זכריה כבר היה מחוץ למשרד שלו, יד אחת גוללת עדכונים חיים. כותרות אישרו את זה: ירי באותו מחוז שסלינה הייתה בו. "בסדר," הוא