אנה-ליזה, בהרגשה קלה של מבוכה, חסמה את זכריה לחלוטין. שקט, סוף סוף. היא חייכה בנימוס. "סליחה על זה - בטח היה מעצבן." יונתן לא אמר דבר, עיניו עצומות כשהוא נשען לאחור לנוח. הצליל היחיד שנותר במכונית היה של מיטלוף מתנשף בהתרגשות לאורך כל הנסיעה. האיש ישב עם רגליו הארוכות משולבות, ומיטלוף התחכך בלי בושה בנעליו כל הדרך. מדי פעם, יונתן היה דוחף את ראשו של הכלב בקצה נעלו, ומיטלוף היה מגיב בנענוע נלהב של