מחשבה לפשוט את עורה של אנליזה בעודה בחיים חלפה במוחו.
הוא הניח את שקית המאפים על השולחן וחטף את הטלפון שלו, רצה להתקשר לאנליזה ולתת לה חלק ממה שהוא חושב עליה.
מלני עצרה אותו. "תעזוב את זה, כריס. זה גם יום ההולדת שלה. זה לא מפתיע שהיא נסערת כי שכחנו ממנה."
"היא העליבה אותנו, אמא!" כריסטופר נזף, זועם.
אנליזה התייחסה אליהם בבירור כאל כלבי השמירה של סלינה.
מלני נאנחה. "טוב, מעולם לא גידלנו את אן בעצמנ
















