אפילו ניצוץ של חרטה ריצד בעיניו של זכריה. הוא אחז בחוזקה בידה של אנליזה והוריד את ראשו, עמד לנשק את קצות אצבעותיה. אך ממש לפני שנגע בה, אנליזה משכה את ידה לאחור. היא חייכה בקרירות. "אה, הבנתי. בשבילך, זה סתם הזדווגות חסרת מחשבה בין חיות, נכון?" "אנליזה, שימי לב למילים שלך – זה חריף להפליא!" היא צחקה צחוק חד. "חה, זכריה, הדרך שבה אתה מתחמק מאחריות היא פשוט מכוערת. הדרך שבה אתה מעוות את הערכים שלך ג