כשחזרה למייפל ביי, אנליז אפילו לא עצרה בדירה שלה לבדוק מה עם מיטלוף. היא ישר עלתה למעלה ולחצה על פעמון הדלת. אבל אף אחד לא ענה, לא משנה כמה זמן חיכתה.
עיניה נצצו בניצוץ קלוש של תקווה. אולי ג'ונתן בכלל לא בבית. אולי כשניתק לי קודם, הוא פשוט היה עסוק בחוץ ואפילו לא שם לב שהשתמטתי מחובתי הקטנה. כן, כן, זה חייב להיות זה – אין צורך להיבהל.
עם המחשבה הזו, היא נרגעה קצת, שלפה את הטלפון שלה ושלחה לו הודעת
















