**נקודת מבט: מִייב**
ברגע שהנסיך אריק הפגין את נוכחותו, השתררה באולם הנשפים דממת מוות. איש לא העז לומר מילה, לנשום, או להשמיע ולו הצליל הקל ביותר.
או שמא זו הייתי רק אני. כבר לא יכולתי לדעת בוודאות.
למען האמת, לא היה לי שמץ של מושג למה לצפות מכניסתו הפתאומית. כל שמועה ששמעתי מעודי רמזה שהוא אינו מדבר עם משפחתו, או שהוא פשוט חולה וחלש מכדי להשתתף באירועים הדורשים הופעה ציבורית. אך אם מה שאריק סיפר
















