נקודת מבט: מייב המשך הבוקר חלף ביעף, וזמן לא רב לאחר מכן מצאתי את עצמי עם צמיד עשוי בצורה סבירה למדי וגרון מעט יבש מרוב דיבורים. שרדתי את השיעור. עדיין לא הייתי בטוחה איך, אבל עשיתי זאת... וזה הרגיש טבעי כל כך. לרגע לא הרגשתי שאני צריכה לעטות מסכה או להעמיד פנים שאני מישהי אחרת. הייתי פשוט... אני. ברגע שנותרתי לבדי, מביטה בכמה מהבנות ובשרלוט מתחילות לאסוף חלק מהפרויקטים שנותרו מאחור, חשתי בנוכחותה