דין: להגיד שהייתי מוטרד יהיה לשון המעטה ביחס למה שהרגשתי. אם כבר, הרגשתי כאילו אני נשבר מבפנים, והקטע היה שידעתי שאין לי מה לעשות בנידון. בעיקר כי ידעתי שאני זה שחוצה את הגבולות שלי. הלב שלי דפק בחוזקה בחזה כשנכנסתי לבית והרחתי אוכל מתבשל. זה היה דבר שקרה לעתים רחוקות, במיוחד בהתחשב בעובדה שמריאנה לרוב לא הייתה בבית כשאני חזרתי מלכתחילה. "דין," היא אמרה, ניגשת אליי עם חיוך על פניה. היא ידעה שעם אי