דין: קמטתי את מצחי כשנכנסתי הביתה וגיליתי שהוא כמעט הרוס לגמרי, משהו נשבר. "גברתי, בבקשה…" "כמובן, מריאנה," מלמלתי לפני שהלכתי לכיוון הסלון, שם המשרתות עמדו ליד הדלת וצפו באישה שוברת את מה שהיה על השולחן. עיני המשרתות התרחבו כשראו אותי, הנהנתי להן וסימנתי להן ללכת, כרכתי את זרועי סביבה והפניתי אותה אליי. הייתי חייב להודות, לא הייתי צריך לצפות שהדברים יסתיימו בצורה חלקה כמו שהם הסתיימו. העובדה שהאי