מריאנה: "מה אתה רוצה, ארתור?" שאלתי את אחי שנכנס לחדרי בלי לטרוח לדפוק על הדלת. זה היה משהו שהייתי רגילה אליו בכל מקרה. מבחינתו, כל עוד לא הייתי מאחורי המחיצה שלי ולא הייתי אצל דין, שם הוא ידע שיהיו לי שלוש עוזרות שעוזרות לי להתלבש, הייתי צנועה. אבל זה עדיין לא שינה את העובדה שהוא היה בחדרי, וזה היה מעצבן מספיק בשלב הזה. כבר הייתי שבורת לב, כועסת ומעוצבנת על עצמי. ובשלב הזה, כל מה שרציתי היה לטבוע