איריס:
קמתי עם כאב ראש שגרם לי לעווות את פני. נאנחתי ועסיתי את הרקות שלי, אך מיד התקמטתי כשלא הצלחתי להיזכר איך בכלל הגעתי הביתה. לא עבר זמן רב עד שליבי צנח כשקלטתי שאני בכלל לא בבית.
התיישבתי, רוצה לצאת מהחדר, כשלפתע הדלת נפתחה ודיימון נכנס, בידו כדור ומים.
"בוקר טוב", הוא אמר, ואני נאנחתי בהקלה שגרמה לו לצחקק. "מה שלומך?"
"כאילו קיר לבנים נחת לי על הראש ופיצל אותו לשניים", אמרתי והוא צחק לפני שמ
















