איריס: להגיד שכאב לי יהיה רחוק מלהיות שקר. הלב שלי כאב והכעס שהרגשתי היה מעבר לכל השוואה למה שאי פעם הרגשתי. אפילו לא יכולתי ללכת לאסוף את ליליאן מבית הסבים והסבתות שלה, בידיעה שהם ידאגו לה הלילה יותר טוב ממני. "איריס, פתחי את הדלת המזוינת." דין אמר, דופק על הדלת בפעם העשירית הערב. אפילו לא ידעתי איך הצלחתי להגיע לבית. אבל דין דופק על הדלת מאז שנכנסתי, ובשלב הזה, אפילו לאיים עליו שאני הולכת להזמין