דין: "אבא!" ליליאן אמרה, מחייכת כשראתה אותי נכנס לבית של ההורים שלי. "דין?" אמא אמרה, זועפת בבלבול מהמצב שבו היא ראתה אותי נכנס. הייתי צריך להילחם בלהגיד משהו שידעתי שיפגע או יכעיס אותה, וגם זכרתי שהבת שלי בחדר, ובגלל זה, נאלצתי לספוג את זה כשעיכלתי את הכאב שהרגשתי. "מזל טוב, לא תהיה חתונה." אמרתי, ואמא זעפה בבלבול. "דין, מעולם לא אמרתי שלא תהיה לנו חתונה. אבל להתפשר עם אשטון זה הכרח." אמא אמרה, ו