איריס:
"אמא?" הילדה, ליליאן, אמרה כשנכנסה לחדרי.
הייתי צריכה להיאבק בדמעות שצצו כי לא זכרתי מי התינוקת הזו מלכתחילה; עם זאת, אם לשפוט לפי עיניה התמימות והדרך בה היא הביטה בי, לא יכולתי לשבור את ליבה ולספר לה שאני לא זוכרת אותה.
"היי, קטנה." אמרתי, והנמכתי את קולי כמעט ללחישה. צפיתי בה מטפסת על המיטה שלי, ולא יכולתי לעצור את החיוך שנוצר על שפתיי כשהיא התיישבה לידי. עיניה נפגשו עם שלי לרגע לפני שהיא
















