איריס: מצאתי את עצמי יושבת מחוץ לדלת הכניסה של הבית שלי, לא יודעת לאן ללכת, הולכת לאיבוד במספר המחשבות שהיו לי, מרגישה יותר כאב ממה שאי פעם חשבתי שאני ארגיש. בעיקר כעסתי, והעניין היה שהרגשות האלה היו כאלה שלא רציתי שהבת שלי תראה בי. זה היה משהו שלעתים קרובות נלחמתי נגדו, ובכל זאת, הנה אני, נחלשת. העניין היה שידעתי שבסופו של דבר אלך להורים שלי כדי לאסוף את ליליאן. הדבר האחרון שהייתי צריכה היה שהם י