איריס: ישבתי ליד שולחן האוכל, מחכה שדין יצא ממשרדו ויצטרף אלינו לארוחת הערב. זה היה משהו שעורר זיכרונות שנאלצתי להתעלם מהם עכשיו, כשאני יושבת מול בתי, מכריחה את עצמי להתעלם מהכאב שאני עוברת ומתמודדת איתו. אבל לא הייתי טיפשה, האיש דילג על ארוחת הצהריים איתנו, וארוחת הערב רק עכשיו נכנסה לתמונה. זה היה שיחזור שלם של עבר שהתרחש לפני שנים, ולא יכולתי שלא להרגיש חרדה בגללו. כל מה שקרה בעבר התחיל לחזור ע