מדלן הייתה המומה. מוחה היה ריק לגמרי. "מאדי, מאדי." לאחר זמן מה, מדלן שמעה מישהו קורא בשמה. היא חזרה להכרה וראתה פנים מוכרות. זו הייתה החברה הכי טובה שלה, אווה לונג. אווה הסתכלה על מדלן שהייתה חיוורת מאוד; היא חשה כעס ודאגה עזים. "מדלן, את חברה כל כך גרועה. למה לא סיפרת לי חדשות כל כך גדולות?" מדלן הייתה מבולבלת. "אווה, למה את כאן?" "את זו שאומרת. התקשרת אליי אתמול בלילה, אבל לפני שהספקת לסיים לדב