"אל... תזוזי." קולו של הזר הגיע ממש מאחורי. רציתי לצרוח, אבל יד עטוית כפפה כיסתה את פי וזרוע דקה כרכה סביב מותני. כל מה שיכולתי לעשות היה לעצום את עיני חזק ולקוות שלפחות גורלי יהיה מהיר ולא מכאיב. הנהימה התגברה בעוצמתה. זה לא נשמע כמו אף חיה ששמעתי קודם. זה נשמע... אנושי וחתולי בו זמנית, וזה לא הגיע מהזר. "תישאר מאחור!" הזר צעק. "היא מוגנת." מוגנת? הנהימה רק המשיכה. הזר משך אותי לאחור איתו. פקחתי